מחלת קרוהן

מחלת קרוהן (כמו גם קוליטיס כיבית) שייכת למשפחת המחלות הדלקתיות של המעי (באנגלית: inflammatory bowel diseases).

המחלות האלה מתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול. הדלקת נוצרת כתוצאה משפעול־יתר של מערכת החיסון. משמעות הדבר: מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים.

מחלת קרוהן (באנגלית: Crohn’s Disease) יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול - החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת, אך אצל רוב החולים (כ־75% מהם) מופיעה הדלקת בחלק הסופי של המעי הדק שהוא אזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס.

האזור הזה נקרא Terminal Ileum, והדלקת שתוקפת אותו נקראת Terminal Ileitis. אצל 40% עד 50% מהחולים המחלה פוגעת הן במעי הגס והן במעי הדק; אצל 15% עד 25% מהחולים נפגע רק המעי הגס. פגיעות בקיבה ובוושט הן נדירות.

במרבית המקרים הדלקת אינה רציפה, וניתן לראות מוקדים דלקתיים לצד אזורים תקינים לאורך דופן המעי. הדלקת יכולה לפגוע בכל השכבות של דופן המעי - מהרירית (הציפוי הפנימי של המעי) ועד לסרוזה (הקרום החיצוני של המעי).

המחלה עלולה לגרום למגוון רחב של פגיעות ושל נזקים.

עד כמה זה שכיח?
שכיחותן של מחלות המעי הדלקתיות (שקרוהן היא אחת מהן) בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: קרוב ל־0.5% מהתושבים בארץ סובלים מהן.

מדינות נוספות שבהן שיעור גבוה מהאוכלוסייה סובל ממחלת קרוהן הן, בין היתר, מדינות סקנדינביה, סקוטלנד ואזורים מסוימים בקנדה ובארצות־הברית. מבין עשרות אלפי החולים בישראל כ־75% הם מבוגרים, כ־20% הם קשישים וכ־4% הם ילדים.

קרוהן היא מחלת המעי הדלקתית הנפוצה ביותר בישראל: 60% מהאנשים שאובחנה אצל מחלת מעי דלקתית סובלים מקרוהן, וכ־40% סובלים מקוליטיס כיבית.

ממה נגרמת מחלת קרוהן?
כמו ברוב המחלות האוטו־אימוניות, גם במקרה של קרוהן אי־אפשר לדעת אצל כל חולה וחולה מהי הסיבה הספציפית להתפרצות המחלה אצלו. עם זאת, ההנחה המקובלת כיום - שאוששה במספר רב של מחקרים - היא שהמחלה נובעת משילוב של גורמים: אימוניים, גנטיים וסביבתיים.

סיבות אימוניות למחלת קרוהן
כשמדברים על הפרעה אימונית, הרי במקרה של קרוהן הכוונה היא לתגובת־יתר של מערכת החיסון להופעתם של גורמים זרים במערכת העיכול (למשל חיידקים או נגיפים).

תגובת־היתר גורמת להפרשה מסיבית של חלבונים יוצרי דלקת כמו ציטוקינים ו־TNF שגורמים להיווצרותה של דלקת כרונית במעי ולהרס רקמות במעי.

סיבות גנטיות למחלת קרוהן
למחלת קרוהן יש בסיס גנטי מובהק: לכ־20% מהחולים במחלה יש קרוב משפחה שחולה גם הוא במחלה. יתר על כן, מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בקרוהן - הסיכון שלו לחלות אף הוא במחלה גבוה בהרבה (בין פי 12 לפי 14) מהסיכון של מי שאין במשפחתו מקרים של קרוהן.

הדבר בולט מאוד אצל תאומים: אם אחד משני תאומים זהים חולה בקרוהן, הסיכון של האח האחר לחלות במחלה הוא 44%. לעומת זאת, אם אחד משני תאומים לא זהים חולה במחלה, הסיכון של האח האחר לחלות בה הוא 4% בלבד. הוכחה נוספת לקשר של המחלה לגנטיקה היא העובדה שהמחלה שכיחה אצל יהודים יותר מאשר אצל כל עם אחר.

הראיות בנוגע לקשר הגנטי התחזקו לאחר שנמצאו מוטציות ספציפיות אצל 30% עד 40% מחולי הקרוהן - מוטציות שקשורות כנראה להתפתחות המחלה.

המוטציה החשובה ביותר מבין אלה שהתגלו היא בחלבון NOD-2 בכרומוזום 16. נראה שהמוטציה הזאת אחראית לכך שתסמיני המחלה מופיעיים כבר בגיל צעיר.

מהם תסמיני המחלה?
התסמינים של מחלת קרוהן משתנים בהתאם לאזור במערכת העיכול שנפגע מהמחלה. הדלקת שנגרמת ממחלת קרוהן מתאפיינת בכך שהיא תוקפת את כל השכבות של דופן המעי.

בגלל הפגיעה העמוקה עלולים להיווצר אזורים של היצרות (סטריקטורות) בחלל המעי או חיבורים לא תקינים (פיסטולות) בין איברי הבטן השונים, למשל חיבור בין המעי הדק למעי הגס או חיבור בין מערכת העיכול לשלפוחית השתן או לווגינה.

• אצל מרבית החולים גורמת המחלה לדלקת של המעי הדק. הפגיעה במעי הדק עלולה לגרום לשלשולים, לחום, לכאבי בטן, לחולשה ולפגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים ובהם ויטמין B12, ויטמין D, ויטמין E, ויטמין K וסידן. לעיתים כוללים התסמינים גם ירידה במשקל ותשישות.

• אצל כשליש מהחולים פוגעת המחלה באזור פי הטבעת. מחלה פעילה באזור פי הטבעת עלולה לגרום להופעה של אבצסים (כיסים של מוגלה), של פיסורות (סדקים כואבים) ושל פיסטולות (תעלות בתוך הרקמות הרכות).

• אצל שיעור קטן מאוד מהחולים ישנה פגיעה בחלק העליון של מערכת העיכול: חלל הפה, הוושט, הקיבה והתריסריון. במיוחד שכיחים כיבים בחלל הפה.

• מחלה פעילה עלולה לגרום להיווצרות אבצסים בחלל הבטן. אלה מלוּוים בדרך כלל בחום ובתסמינים של מה שמכנים "בטן חריפה": כאבי בטן קשים עקב דלקת שהתפשטה לחלל הבטן.

• נוסף על תסמינים במערכת העיכול ייתכנו פגיעות גם באיברים נוספים כמו עיניים, עור, מפרקים ודרכי המרה. עם זאת הפגיעות של מחלת קרוהן מחוץ למערכת העיכול הן נדירות יחסית.